עד כה הכל בסדר.

אתה עדיין לא מבין איך הכוח עובד.

אתה יכול להיות משוכנע בכנות להילחם במערכת ובמקביל להציע את זה בדיוק מה שהיא צריכה. אתה לא צריך לדמיין כיוון נסתר מאחורי כל פרק של אלימות. מספיק להתבונן מי מנצל את זה ואיך הסיפור על מה שקרה נבנה.

קוסינגה, למשל, אך לא רק הוא הבין זאת היטב. אנחנו, כמובן, פחות.

יש לנו שנים מאחורי המיליטנטיות, שנות ה-70, אסטרטגיית וולטאז', ג'נובה 2001, עשרות שנים של מחקרים על תקשורת פוליטית ובניית קונצנזוס. היינו צריכים ללמוד משהו, לפחות על הקשר בין אלימות, מידע ודעה ציבורית.

ובמקום זאת אנחנו עדיין כאן, כדי לבלבל את היכולת לבלבל עם זה כדי לשנות את הדברים, גם משום שאף אחד כאן לא מצליח לארגן פלחות של מרדנות המסוגלות לפחות לדמיין מצב חדש של דברים.